מה 93% מהאמהות לילדים מיוחדים
מפספסות בתחילת הדרך?
שיטת 6 הצעדים שתחסוך לך שנים של ניסוי וטעייה"
**מדריך מתנה**
"בלי להיאבק לבד, בלי לבזבז אלפי שקלים על טיפולים לא נכונים, ובלי לפספס את השלב הקריטי ביותר במסע"
וואווווווווו כמה בלבול ורעש יש ברגע שמקבלים אבחנה!
גוגל מציף אותך במידע, משפחה וחברים מציעים עצות לא מבוקשות,
ופתאום את צריכה להחליט על טיפולים, מסגרות, שינויים בבית...
ובתוך כל זה - המחשבות והרגשות שלך סוערות:
"האם פספסתי זמן יקר?"
"האם אוכל להיות האמא שהילד שלי צריך?"
"איך זה ישפיע על שאר הילדים? על הזוגיות?"
בדיוק בשביל זה הכנתי לך את 6 הצעדים הקריטיים -
כי הייתי בדיוק איפה שאת נמצאת עכשיו
מה תקבלי?
♦ מדריך מקיף לששת הצעדים הראשונים שיעזור לך לנווט את הימים והשבועות הראשונים
אחרי האבחנה ולדעת בדיוק מה לעשות, ומה יכול לחכות
♦ כלים מעשיים להתמודדות רגשית שיאפשרו לך
לעבד את הרגשות המעורבים ולהתחבר לכוחות שלך כאמא
♦ מפת דרכים שתעזור לך להבין את התהליך
שעומד בפניך ותיתן לך תחושת שליטה ובהירות
♦ גישה לקהילת תמיכה של אמהות
שנמצאות בדיוק באותו מקום שאת נמצאת בו עכשיו
♦ שיחת ייעוץ אישית איתי
כדי שאוכל לעזור לך להתאים
את הצעדים למצב הספציפי שלך ושל המשפחה
אמהות שעברו איתי תהליך מספרות...
מה זה "שישה צעדים ראשונים אחרי האבחנה"?
תראי, יש הרבה מדריכים, המון מידע והמון עצות טובות ברשת.
אבל מה שמתאים לאחת לא בהכרח מתאים לאחרת.
אחרי שנים של עבודה עם משפחות מיוחדות,
גיליתי שיש שישה צעדים קריטיים
שכל אמא צריכה לעשות אחרי קבלת האבחנה.
המדריך הזה לא מבוסס רק על הידע המקצועי שלי
כמנתחת התנהגות ומדריכת הורים.
הוא מבוסס גם על המסע האישי שלי כאמא לילד מיוחד.
אני יודעת בדיוק מה את מרגישה...
"היום קיבלת את התשובות. 'על הרצף', הם אמרו.
שתי מילים קטנות שהפכו את העולם שלי.
יושבת במכונית אחרי הפגישה ולא מצליחה להניע. הידיים רועדות. הלב מתפוצץ.
דמעות זולגות על הלחיים ואני אפילו לא מרגישה אותן".
את מלאה אשמה - "איך לא ראיתי את זה קודם"? איך פספסתי את הסימנים?
חודשים של 'הוא רק מתפתח לאט', 'הוא יתפוס את זה', 'זה ישתפר',
ועכשיו זה מרגיש כאילו בזבזתי זמן יקר שלא יחזור.
אני כועסת, עצובה ומפוחדת בו זמנית.
הטלפון מצלצל - אמא רוצה לדעת מה אמרו. אני לא עונה.
איך אגיד את זה בקול רם?
איך אספר לה? לבעלי? למשפחה? לאחות הגדולה?
אני לא יודעת מה לעשות עכשיו.
הרופאה נתנה רשימה ארוכה של
אנשי מקצוע, טיפולים, אתרים. עשרות דפים. עשרות המלצות.
איפה אני אמורה להתחיל? מה הכי חשוב? מה יעזור באמת?
התיק מלא בניירת אבל הראש שלי ריק לגמרי.
הדבר שהכי מפחיד אותי הוא
שאני לא יודעת איך להיות האמא שהוא צריך עכשיו.
האם אהיה מספיק טובה?
האם אצליח לתת לאחותו את תשומת הלב שהיא צריכה?
איך הזוגיות תעמוד בזה?"
גם אני עברתי את הרגע הזה -
הרגע שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים.
את הרגע שבו המילים "ילד עם צרכים מיוחדים"
הפכו להיות חלק מהסיפור המשפחתי שלנו.
במשך שנים הייתי במרדף אחרי הזמן,
מוקפת באנשים אך מרגישה לבד לגמרי, לא מאמינה ביכולת שלי כאמא.
המפתח הוא לא לחפש פתרונות בכל מקום, אלא למצוא את הדרך שלך.
היום, אחרי מסע ארוך, אני לא רק אמא מיוחדת
אני קודם כל אישה, חברה, בת זוג ואשת קריירה.
מצאתי את הדרך להפוך את האתגר להזדמנות,
ואני כאן כדי לעזור לך לעשות את אותו המסע - בדרך קצרה ונעימה יותר.
כמה מילים ממני..
אני נטאלי שריקי, נשואה ואמא לשלושה ילדים,
שתי בנות וילד סנדוויץ אחד עם צרכים מיוחדים.
לאחר שהתוודתי להורות המיוחדת שדפקה לי על הדלת לפני הרבה מאוד שנים,
ניסיתי אינסוף טיפולים, ייעוצים, התייעצויות וניסיונות בלתי פוסקים
לשרוד את הטייטל החדש הזה ולקדם את הילד שלי.
אבל במשך שנים רבות זה בדיוק מה שזה היה...
מלחמת השרדות שלא נגמרת
(וגם לא משתפרת או מתקדמת לשום מקום).
חוויתי המון תחושות אכזבה, מהסביבה, מבן הזוג, מהילד ובעיקר- מעצמי,
כי האנרגיות שהשקעתי לא עלו בקנה אחד עם התוצאות
שהמציאות שמה לי מול הפנים.
חיפשתי פתרונות ולא מצאתי,
עד שהבנתי שאני מחפשת את הדבר הלא נכון ובמקומות הלא נכונים.
הבנתי שמה שאני צריכה למצוא זה
את עצמי, את תחושת המסגולות שלי,
את ה "אני" שלי כבן אדם ולא כאמא מיוחדת בלבד.
זה מה שהוביל אותי ללמוד "ניתוח התנהגות" והדרכת הורים.
מיד עם סיום הלימודים התחלתי לעבוד במסגרות חינוכיות שונות
עם ילדים מיוחדים בגיל הרך והוריהם.
כאשר הבחנתי שמסגרות חינוכיות מגיעות ברוב הפעמים עם גישה מאוד ספציפית,
החלטתי לעצב גישה חדשה שנקראת "למידה בצבעים שונים",
ששמה את עולמו הפנימי של הילד ועולמם של הוריו במרכז הטיפולי.
אני מאמינה שרק דרך עולמו של הילד ושל הוריו אפשר לקדם את הילד והמשפחה
למקומות הכי טובים עבורם
ולהביא את ההורים' שנמצאים בסערת רגשות ותחושת בדידות ותסכול מאוד גדולה,
למקום בו הם מרגישים שייכים, מוכלים ויציבים.
כיום אני מדריכה צוותים חינוכיים ומקצועיים בשיטה שעיצבתי
ומלווה אמהות מיוחדות בדרכן הראשונה והמאתגרת בקבלת בשורת האבחון,
כשהמטרה שעומדת לנגד עיניי היא לשים אותן בפרונט,
לתת להן את המקום לו הן ראויות, לתת להן להיות בעלות הידע-כלים-כח,
לתת להן את היכולת לחיות חיים מלאים ולא להיות במלחמת השרדות יומיומית.
נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר